#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ב' שיעורים נאמרו באדם הראשון מעיקרא? ומהיכן נלמדו? ומ""ט אינם סותרים זל""ז?<br>ומתי ובאיזה אופן נתמעט? ומנ""ל?"	"מן הארץ ועד השמים, ומסוף העולם ועד סופו. <br>דכתיב למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים.<br>ואידי ואידי חד שיעורא הוא.<br>וכיון שחטא הניח הקב""ה ידיו עליו ומיעטו, שנאמר אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך."	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו עשרה דברים נבראו ביום הראשון?	שמים וארץ.<br>אור וחושך.<br>תוהו ובהו.<br>רוח ומים.<br>מדת יום ומידת לילה.	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תהו ומהו בהו?	"תהו - קו ירוק הסובב את כל העולם שממנו יצא חושך.<br>בהו - אבנים המפולמות שנתן הקב""ה באוקינוס ומהם יוצאים מים."	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו עשרה דברים נברא העולם? (ומה הכוונה בהם).	בחכמה (יודע מה שלמד) בתבונה (מבין מתוך פלפולו) ובדעת. (ישוב).<br>בכח (הזרוע), ובגערה, ובגבורה. (גבורת הלב).<br>בצדק ובמשפט בחסד וברחמים.	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך אמרו שהאור נברא ביום הראשון, הא ברביעי נבראו המאורות? (2)<br>ואלו פסוקים הובאו לתירוץ הראשון?	"א. תחילה היה אור שהיה אדם רואה בו מסוף העולם ועד סופו. וראה הקב""ה וגנזו לצדיקים לעת""ל. שנאמר וימנע מרשעים אורם, והאור שראה שנגנז לצדיקים שמח, שנאמר ואור צדיקים ישמח.<br>ב. המאורות נבראו בראשון ונתלו ברביעי."	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע הוצרך הקב""ה לגעור בעולם ובים בשעת בריאתם?<br>ומהו אני קל ש-די?"	שהיו מרחיבים והולכים עד שגער בהם. <br>ולשון ש-די שאמר לעולמו די.	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן למדו ב""ש דקודם נבראו שמים? ומאיזו סברא הכריחו כן?<br>ומהיכן למדו ב""ה דקודם נבראה ארץ? ומאיזו סברא הוכיחו כן?<br>ומה דעת חכמים? ומנ""ל? ומה עונים ע""ז ב""ש וב""ה?<br>ואיך תתיישבת סתירת הפסוקים דב""ש וב""ה?"	"ב""ש - את השמים ואת הארץ. וקודם כסא ואח""כ שרפרף שנאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי.<br>ב""ה - ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים. וקודם בית ואח""כ עלייה. דכתיב הבונה בשמים מעלותיו.<br>לחכמים נבראו יחד, שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני עליהם ויעמדו יחדיו. ואידך יחדיו דלא משתלפי מהדדי.<br>וליישב הסתירה אמר ר""ל דנבראו שמים קודם, ובנטייה נטה את הארץ קודם."	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שמים? (2)	ששם מים.<br>או שעשויים מאש ומים.	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נצרכו תיבות <b>את </b>השמים <b>ואת </b>הארץ? ומשם מי נאמר דבר זה?<br>ומדוע פתח הכתוב והארץ היתה שממה, אחר דמעיקרא התחיל בשמים?	"את השמים, שלא נאמר ששמים משם הקב""ה. ואת הארץ, לפרש ששמים נבראו קודם הארץ, ולא נאמר שנבראו יחד.<br>ואת זה פירש ר""ע ממה ששמע מנחום איש גמזו שהוא שימשו כ""ב שנה, והוא היה דורש כל אתים שבתורה.<br>משל למלך שאמר להשכים לפתחו, ומצא אנשים ונשים, דמשבח למי שאין דרכו להשכים והשכים."	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על כמה עמודים עומד העולם ומנ""ל? (3)<br>ועל מה עומדים העמודים לר' יוסי?"	"על י""ב שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. או ז' דכתיב חצבה עמודיה שבעה. או אחד דכתיב וצדיק יסוד עולם.<br>לר' יוסי העמודים על המים, מים על ההרים, ההרים על הרוח, רוח על הסערה. וסערה קשורה בזרועו של הקב""ה."	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה רקיעים יש אליבא דרב יהודה ומנ""ל?<br>וכמה לר""ל ואלו הן?<br>ואיזה עוד רקיע יש מעליהם? ומה למעלה מזה?"	"לרב יהודה ב', שנאמר הן לה' אלוקיך השמים ושמי השמים.<br>לר""ל ז' והן: <br>וילון רקיע שחקים זבול.<br>מעון, מכון, ערבות.<br>למעלה עוד רקיע אחד כנגד הקרח הנורא, מכאן ואילך אין לך רשות לדבר."	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לר""ל דשבע רקיעים הם, למה משמש וילון?<br>ולמה משמש רקיע?<br>ושחקים?<br>וזבול? ומנ""ל שנקרא שמים?"	וילון - אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית.<br>רקיע - שם קבועים מאורות ומזלות, שנאמר ויתן אותם אלוקים ברקיע השמים.<br>שחקים - שם שוחקים מן לצדיקים, שנאמר ודלתי שחקים פתח וכו'.<br>זבול - ששם ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי, ומיכאל מקריב עליו קרבן.&nbsp;<br>ונקרא שמים שנאמר הבט משמים וראה מזבול.	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה משמשים הרקיעים דלהלן, ומנ""ל שהם קרויים שמים:<br>מעון?<br>מכון?<br>ערבות?"	מעון - שם כתות של מלאכי השרת אומרות שירה בלילה, וחשות ביום מפני כבוד ישראל. ונקרא שמים שנאמר השקיפה ממעון קדשך מן השמים.<br>מכון - בו אוצרות שלג וברד וטללים רעים. ונקרא שמים דכתיב אתה תשמע השמים מכון שבתך.<br>ערבות - בו צדק ומשפט וצדקה וגנזי חיים ושלום ונשמות צדיקים, ורוחות ונשמות שעתידות להבראות, וטל של תחיית המתים. ונקרא שמים רכיבה רכיבה דכתיב רוכב בערבות, וכתיב רוכב שמים בעזרך.	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דרשו על הכתוב יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירו עימי? (3)<br>ומה נעשה לפוסק מתלמודו, ומנ""ל?"	"החיות שרות רק בלילה וחשות ביום, מפני כבודן של ישראל.<br>העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום. דבגלל שבלילה שירו עמי, יומם יצוה ה' חסדו.<br>העוסק בתורה בעוה""ז שדומה ללילה, חוט של חסד משוך עליו בעוה""ב.<br>מאכילים אותו גחלי רתמים, שנאמר הפוסקים מלוח עלי שיח וגחלי רתמים לחמם."	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה תירצו לסתירה דמחד דרשו דאוצרות שלג ברד וטללים רעים נמצאים במכון, ומאידך כתיב בתהלים הללו את ה' מן הארץ וכו' אש וברד שלג וקיטור?<br>ואיזה פסוק אמר דוד ע""ז?"	"ביקש דוד רחמים והורידן לארץ.&nbsp;<br>ואמר ע""ז לא יגורך רע, צדיק אתה ה', ולא יגור הרע במגוריך."	חגיגה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרו דחושך ענן וערפל מקיפים את ערבות הסמוך לקב""ה. והא כתיב ""הוא גלי עמיקתא ומסתרתא ידע"" שאין חושך לפניו?"	בבתי גוואי יש אור, בבתי בראי חושך.	חגיגה דף יב		
